תהליך ייצור היין זהה בכל מקום בעולם. התהליך מתחיל בגידול הענבים בכרם הסמוכים ליקב ובבצירתם, ממשיך בהעברתם למכונת הסחיטה ליצירת מיץ ענבים, העברת המיץ הענבים אל דודי התסיסה הגדולים ומשם אל תהליך הביקבוק ומרתפי היישון. אם כך היכן קיימים הבדלי הכשרות בין היינות?
כשרות יינות
השאלה הראשונית היא האם תהליך ייצור היין במדינת ישראל שונה מתהליך ייצור היין במדינות אחרות בהן הכשרות אינה בעלת חשיבות? התשובה היא כמובן לא. היינות המיוצרים במדינת ישראל מיוצרים באופן זהה ליינות המיוצרים בצרפת, איטליה ולמעשה בכל מקום אחר.
הגורם המשפיע על כשרות היין מתחיל בפיקוח על הכרמים עצמם היות ומדובר בגידול חקלאי. בין ההלכות הרבות ישנן הלכות המתייחסות גם לגידולים חקלאיים וענבים שלא גודלו בכרם העומד בתנאים אלו יחשבו כלא כשרים. במידה ומענבים אלו יופק יין הרי שגם הוא יחשב כלא כשר באופן אוטומטי.
גורם נוסף אשר יכול להשפיע על נושא כשרות היין הוא תוספים שונים אשר מוספים ליין לצורך שיפור צלילותו והסרת טעמי מרירות שונים על מנת להפוך אותו לאטרקטיבי יותר בעיני הלקוח. במדינות בהן אין חשיבות כשרות יוספו לעיתים רכיבים שונים כמו ג'לטין או קאזין המופקים מחלב או חיות שונות. במידה וחומרים אלו הופקו מחיות שאינן כשרות היין כולו פסול מבחינת כשרות.
כדי לעמוד בדרישות הכשרות פותח תהליך סינון ייחודי והוכנסו לשימוש גורמי עידון נוספים אשר כשרותם אינה מוטלת בספק אך הם מאפשרים לבעלי היקב להגיע לתוצאות זהות ליינות אשר הופקו בשיטות אחרות
יינות כשרים – פיקוח כשרות
כדי לקבל תעודת כשרות צריך היקב לעמוד בכל הדרישות של סניף הרבנות או המועצה הדתית המקומית בה הוא פועל. תעודת הכשרות תונפק ליקב רק לאחר שזה יעבור בדיקה של משגיח כשרות מטעמה והוא זה שיוודא כי היקב אכן עומד כל העת בדרישות הכשרות על פי ההלכה היהודית.
בארץ, פועלים גם מספר לא קטן של יקבי בוטיק שאינן בעלי תעודת כשרות בשל פתיחתם בשבת. אין זה אומר כי היינות עצמם אינם מיוצרים בתהליך הכולל מוצרים לא כשרים ולכן מומלץ להתייעץ ולבדוק את הנושא מול היקב עצמו לפני רכישת מוצרים שונים מתוצרתו